יום שבת, 17 במאי 2025
ילדים, למדו להתפלל! תפילה היא מנוחת הנשמה והאֵשׁ של הלב
מסר מאדוננו ישו המשיח לקריסטין בצרפת בתאריך 6 במאי 2025
[האדון] אני, אני הוא השופט הצדיק ונשפטתי על צדקתי, על הדגמת שקר העולם. מאות שנים חלפו ועוול עדיין נותר. אף אחד לא נלחם בעולם, אבל העולם נלחם בעצמו, ולכן הוא בדרכו לחורבן. מה טוב יכול לצאת מרוע? אך יום אחד הצדק ינצח והלב שלי ינצח; אז לבבות האנשים ישתנו כי הם יראו ולא יוכלו להכחיש, כי מי שמכחיש יוסר למסכה, לכוד ויוכל רק לסגת מול השקר שלו.
עלינו להקשיב ללב ולא למה שבא מבחוץ. בלב מדבר לב ה' שהוא חוכמה ועוצמה, משמעת וטוהר. מי ששוכן בכם, ילדים, ושוכן בתוככם הוא זה שעוקב ומפקח על התעוררותכם בלי הרף. אבל צעדיכם איטיים וכבדים, אתם לא יודעים, כבר לא יודעים מה זה לעוף ללב האהוב. החומר השתלט, והאדם בעל הלב מאבן מתערר בתוככם. ריסקתם שקט כדי להקשיב לרעש סביבכם ובתוככם, שמפזר ומרסק אתכם, שמטביע אתכם בבוץ. כבר לא יודעים איך להקשיב לשקט; ממלאים אותו ברעשים, חיצוניים ופנימיים, והווייתך כולה מתנפצת לרסיסים.
עצרו את חוסר המנוחה שמפזרת אותכם, שמחלישה ומבלבלת אתכם. יש רק דרך אחת, זו של השקט, השקט האמיתי ששובר כל רעש פנימי וחיצוני ומוביל אתכם בדרכי האור שלי.
הקרב עם השטן הוא קבוע והוא בלתי נראה, כי מי שונא טובע את עצמו ומסתתר, אבל מחשבותיו הן פגיונים בעולם הנסתר. חסד ניתן לאדם ללכת בדרך האור ואני ממתין לכל אחד מכם, תמיד וללא הפסק. מי שבשקט מקשיב לקולי, שומע אותו, כי אני תמיד, אני קיים ופועל בשקט. לב שמקשיב לי יכול רק לפעום¹ ולהיסחף לאור! מה הגלים האלה של עצבות? כי הלב איבד את דרכו והוא נרגש במקום להישאר בשקט שיביא לו אור בנמל השלווה.
תפילה היא מתנת גן עדן בשקט, תפילה היא חוכמה, תפילה היא מעוף, תפילה היא עוצמה. אם אדם סוטה מהדרך, הוא מאבד את דרכו. לאדם יש צורך בשורשים והשורשים שלו נמצאים בגן עדן שם זה שמחכה לך שוכן, ידיו שלובות על ליבו. ילדים, השקט הוא המרפא של גן עדן שמביא לכם את נוכחותי, כי בשקט אני קיים. אני זה שמביא לנשמותיך מלח מלכי כדי לזרוע בתוככן חיים אלוהיים שאני קיים. תפילה, ילדים, היא בהקשבה ובהתמסרות, בשקט ולב אל לב; והלב טועם את חוכמת גן עדן שהיא מי החיים, שמחלחלת לתוכו ומזינה אותו במילת הצלוב האלוהי אני בכל אחד.
החיים רוטטים בתוך האדם, אך מבטו תופס לעתים קרובות רק את החוץ, בעוד עולם החוכמה טמון בפנים. האדם חסר מנוחה; רק המתבונן מוצא את הדרך, הדרך השקטה של הישועה הנצחית ששוכן בתוכו ומדריכה אותו. תמיד יש קונפליקט בין פנימיות לחיצוניות, מכיוון שהחוץ מנסה כל הזמן לפלוש אל הפנים כדי להביא לו רעש, הופעה וסערה, ובסערה האדם מאבד את עצמו מתפזר. האיזון הוא נקודת המפגש שמקנה יציבות לישות ומאיר את הכיכר הפנימית, האש השוכנת בכל אדם מן השמים ומחייה אותו. שקט הוא מקום המפגש עם הבלתי נראה, הנראה רק ללב ומישוש לנשמה הרועדת בכל ישותה.
לאדם דרוש שקט כדי לגדול, בדיוק כפי שהצמח זקוק לשמש כדי לפרוח, ובשקט הוא בא לקראת הלא נודע הידוע, אני שהוא אדונו, חברו, רבו, בוראו. ואז השקט רוטט עם האש הפנימית ששורפת ומקרקרת בכל יצור חי. גגו של האדם אינו מעליו אלא בתוכו שם בוערת, מבלי להיאכל לעולם, הלהבה של זה השוכן וניזון בתוך האדם, כדי ללמד אותו לרעות במרעה של הלב האלוהי ששוכן בתוכו.
כל משכן מאוכלס בשמש העליונה, ילדים, כל משכן הוא שלי, לי שהוא החי, האהבה הבלתי מותנית והנוכחות הנצחית, המשגיחה ומשגיחה ללא הרף קוראת לך להדריך אותך בדרך החיים.
ילדים, האור זוהר בחשיכה והאור מאיר את דרכיכם. למדו להסתכל בליבכם ולטעום בשקט את הדבר הבא אליכם, כדי לזון אתכם מחלב פרי החיים השוכן ברוחכם ומשגיחה על התעוררותכם; ואז הדבר יפלוש אל רוחכם ותתחדשו ובשקט תשתוקקו להיכנס, לבוא ולרטוט באור הנצחי של לבי שמזין אתכם בחוכמה ומאיר את משכנכם. מחר, בשעת השמש, תרעדו בליבו של האהוב המשגיח על צעדיכם ומלמד אותך לצעוד בדרך הצדיקים, באור הנצחי, החי, אבי כל חסד שממתין לכל אחד מכם בשער הממלכה הנצחית.
ילדים, למדו להתפלל! תפילה היא מנוחת הנשמה ואש הלב, תפילה מציתה ובוערת מבלי לשרוף, תוך שהיא בוערת עם ניחוח הרוח השוכן בה ומעבירה בתוכה את ריחו של שיכר.
ילדים, למדו שקט ובשקט באו והקשיבו לקול שאני ושהופך מדבר צחיח לפרדס פורח. בשקט, ילדים, אהבה דוברת אל הלב; בשקט האדם מתעניין, מכיוון שהשקט נושא אותו בהאזנה והטיפה של מים מהשמים הרועדת בלב נושאת זרעים וחיים, ומים מהשמיים זורמים מעולם, בחכמת השקט הנושאת את פרי האהבה. שקט הוא כל הים הפולש למשכן כדי להביא לו הגלים השקטים והמועילים של ניחוח האהבה, שנכנס לתוכו כדי לשאת זרעים וחיים; והדף המלא מקבל צורה עבור ליבות שקטות לבוא, כדי להביא גם להם את גלי האהבה והניחוח וללבבותיהן ונפשותיהן ותודעתן בנוכחותי האלוהית.
לך ושכון ובשקט, שלום. אני יהוה אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים² להוביל אותך למדבר ולהאכילך מלבי עבור הרבים. בגרגיר חול אחד אני מאכיל אלפים הבאים לשתות על נהר ליבי.
לך והשקט, השקט תמיד רוטט באהבה, אני אהבה.
אתה תרים את הקלף ואני אעקוב אחר הקווים ובידי אביא לך את הדיו, כדי שדברי בשקט יישמעו ותזונה תגיע לכולם ולרחוקים ביותר שיחזרו לשמש ליבי לאכול ממים חיים המטהרים, מחבקים ומחיים.
לך, קח את שארית הלילה ושמור בדומיית הנפש יין הגפן, רוח האהבה שתמיד צופה ומתעוררת.
בכל אדם אני נושא את פרי חיי. דברי בשקט יתפשטו אל ההמונים וכמו הרוח במדבר המפוזרת גרגרי חול, היא תתפשט בלבבות ותזין את כל הנהרות עם מים חיים מלבי.
אֲבָרֶךְ אותך.
ישוע - יהושע
¹ תוקק, תקף בשמחה.
² ראה [ שמות כ , ב]
מקורות: